שמי רוחמה, ונולדתי לעזור לאנשים.
אני אם חד הורית גאה לשלושה ילדים, וסבתא מדושנת עונג.
החיים זימנו לי קשיים והתמודדויות , ואני בוחרת במודע במילה קושי.
מניסיוני: קשיים והתמודדויות החיים מזמנים לנו,
אתגרים אנחנו בוחרים.
סיפור 1
אני בת 34, גרושה+2 תינוקות, לא עובדת וללא מקצוע, נתמכת על ידי הרווחה.
חיפשתי מה הכי קצר ופרקטי עבורי, והגעתי להנהלת חשבונות.
התחלתי והמורה ייעץ לי לסיים ולהמשיך ישירות לייעוץ מס.
לקחתי את האתגר וכדי לעמוד בו נזקקתי לעזרה מהרווחה במימון בייביסיטר לילדים.
וזו התשובה שקיבלתי מהעובדת סוציאלית שלי:
"את לא נרקומנית, אלכוהליסטית או מכורה.
הילדים שלך לא בסיכון. את לא זכאית לעזרה".
הייתי בשוק. המומה.
ככה, כמו שאני ארוזה בתוך כעס ותסכול עצומים, הלכתי ישר למנהל מחלקת הרווחה בעירייה.
פתחתי את הדלת ויריתי את המשפט הבא:
"נכון, הילדים שלי לא בסיכון ברוך השם,
הילדים שלי הם ילדים עם סיכוי!".
קיבלתי את העזרה, סיימתי את הלימודים ועסקתי בכספים וניהול.
מפה למדתי ש:
כשהרצון הוא ממוקד וחד משמעי
המציאות מגיבה בהתאם
סיפור 2
בגיל 42 וחצי ילדתי בת אחרי 2 בנים.
במהלך בדיקה שגרתית בטיפת חלב התבקשתי למלא שאלון.
התבשרתי בבשורה הבאה:
את בדיכאון שלאחר לידה, מומלץ להתחיל עם פרוזאק.
אני בדיכאון שלאחר לידה?!
תשע שנים אחרי הבן השני אני יולדת בת, ואני בדיכאון?!
פה החלה התפנית בחיי.
הבנתי שאני לא יודעת דבר על המערכת הרגשית שמפעילה אותי,
ויצאתי ללמוד את הנושא.
למדתי שיטות רבות ומגוונות של טיפול, שהאחרונה שבהן היא
בריאות טבעית גוף ונפש עלי פי החסידות והקבלה.
ומה שהבנתי לפני כל דבר אחר:
הרגש הוא המלך!
איכות חיינו נקבעת לפי איך אנחנו מרגישים כלפי המציאות שלנו.
כולנו בנויים מאותה מערכת הפעלה רגשית שמורכבת מארבעה חלקים עיקריים:
רצון; מחשבה; רגש; תגובה.
יש רק שתי אפשרויות:
או
שהמערכת תפעיל אותנו;
או
שאנחנו נפעיל אותה.
ובמילים יותר נוקבות:
או שנגיב למציאות,
או שהמציאות תגיב אלינו.
האני מאמין שלי
מודל הא.ק.ג.
ראיתם פעם ים שהוא כל הזמן שקט?
ראיתם משהו בטבע או בחיים שנשאר כל הזמן אותו הדבר?
אני קוראת לחיים שלנו מודל ה א.ק.ג.
כשה-א.ק.ג. שלנו ישר, אנחנו כבר לא בעולם הזה.
כשהוא עולה ויורד, אנחנו בהחלט חיים.
אין לי נוסחה לאושר תמידי,
אבל הידיעה עוזרת מאוד.
דוגמה
אנחנו בים, ויש בו מדוזות .
מקרה א':
אין לנו מושג שיש מדוזות בים ואנחנו נכנסים. אין צורך להרחיב…
מקרה ב':
אנחנו יודעים שיש מדוזות בים,
ועכשיו אנחנו בוחרים אם להיכנס או לא.
על המדוזות בים אין לנו שליטה.
אבל אם להיכנס או לא, זו כבר הבחירה שלנו.
הידיעה, היא המפתח, ויחד נלמד לדעת כמה שיותר.